4 במרץ 2014

צילום גלישת גלים מתוך המים- חלק 1-

שקט.... פתאום נהיה שקט.....
הבטתי לכיוון החוף ובחנתי את המרחק ששחיתי ב 20 הדקות האחרונות.
20 דקות בהן הערכתי בכל דחיפת סנפיר את השבועות הרבים בהם התאמנתי לקראת הנסיעה הזו.
20 דקות שנראו כמו נצח, 20 דקות בהן אני המצלמה והסנפירים שלי ראינו בפעם הראשונה מהכי קרוב שאפשר גלים בגובה 4 מטרים שנשברים לנו על הראש.

20 דקות של מלחמה מנטלית כנגד הפחד והרצון הטבעי לעוף מתוך התופת הזו כל עוד אני בחתיכה אחת.

חתירה מטורפת לכיוון גלים גדולים מידי רק בכדי להספיק לצלול תחתיהם בדיוק בזמן הנכון בכדי לא להישאב אל מפלצת המים השואגת, שלא יתרסקו לי טונות של מים על הראש.
כמה אנרגייה עפה שם.
לקחתי אויר וצללתי כמו משוגע, הרגשתי את עצמת הגל מאחורי ממשיכה הלאה.
 עליתי על פני המים הקוצפים רק בכדי לראות את הגל הבא בסט מתקרב אלי.
איפה הוא ישבר...תחשוב, תחשוב מהר, קדימה סנפירים, חזק , חייב להספיק , קח אויר ו... צלול, צלול עמוק שלא ישאב אותך אליו...רק שלא תעוף לי המצלמה מהיד , שלא תישבר, שאני לא אשבר.....

האיים המלדיביים שנת 2005.
אחרי 5 שנות צילום שאפתניות, 5 שנים בהן התעקשתי לשכנע את כולם ובעיקר את עצמי שיש ויכול להיות צלם גלישה ישראלי מקצועי שאפילו מתפרנס מזה.
5 שנים של אימוני כושר וצילום מתוך המים בכל תנאי ים רק כדי להיות מוכן לרגע בו יתגשם החלום, החלום הבלתי נתפס ההוא שאני הקטן מישראל אצלם עבור חברת גלישה בינלאומית סרטי גלישה, החלום שעומד להתגשם ממש בעוד כמה דקות.


אני גולש גלים יותר מ 20 שנה. אני מצלם כבר 15 שנה.
 הספורט הזה מדהים בתחושת העשייה שלו ומרהיב ביפי תמונותיו.
גם החיבור שלי לצילום מגיע מהים. הצלילה והגלישה, 2 עולמות מרהיבים שמעולם לא הצלחתי לתאר במילים וחשבתי שאם אצלם אנשים יבינו...


 אני זוכר את התסכול עם אותה מצלמה ראשונה עם זום מוגבל ואת היום שבו החלום של עדשת זום רחוקת טווח הפך למציאות.

כמה התרגשתי מכך שיכולתי לצלם תמונות גלישת גלים מקצועיות ממרחקים עצומים ולהראות את הגולשים כאילו היו לידי.

אך כמו בכל דבר שאני נוגע בו, הרעב מתפתח אצלי מהר מאוד ואני רוצה יותר.
החלטתי לצלם גלישת גלים מתוך המים, כמו שראיתי בסרטים מחו"ל.

לא היה לי כל ניסיון בתחום אבל החלטתי ללכת על זה.הצטיידתי בסנפירי שחייה קצרים (כמו שראיתי בסרטים), לבשתי חליפת צלילה שהיתה עבה מידי, קשרתי אל עצמי את מצלמת הניקונוס 5 שהיתה לי אז וחדור מוטיבציה קפצתי אל תוך חוף הילטון הגועש אי שם בשלהי חורף 2002.

אני זוכר את עצמי מתקדם אל מול הגלים המתנפצים וההתרגשות מפעמת בי. עד אותה פעם לא ראו גולשי ישראל צלם השוחה בינהם במים....

גם באותה הפעם הם לא ראו...

 אחרי 20 דקות של מאבק נואש בגלים ובזרמים ללא כל התקדמות פלט אותי הים בבוז ומצאתי את עצמי שרוע על החוף באפיסת כוחות וקצר נשימה.

כשהצלחתי סוף סוף לעמוד על הרגליים ולעלות אל הטיילת התאספו לידי גולשים וסקרנים לשאול מה אני עושה.
 מצלם גלישת גלים מתוך המים עניתי.

הם שאלו על הציוד ועל הטכניקה ואיך אני מחזיק מעמד בים גועש כזה כשלרגלי סנפירים בלבד.

השבתי להם שההכנה הכי חשובה לצילום מתוך המים היא ההכנה הגופנית. בלי כושר על - לא ניתן לצלם מתוך המים.
מה שנכון נכון, את השיעור הזה לעולם לא שכחתי, ולמרות שאני בכושר לא רע בכלל(יחסית לגילי) לפני כל מסע צילומי גלישת גלים בעולם הכנתי את עצמי היטב ועבדתי קשה ע"מ להיות בכושר שיא.

מאז גם למדתי שלא כל מה שנכון בסרטים נכון עבורי,שסנפירים קצרים לא תמיד עושים את העבודה ושלא בכל ים נכנסים לצלם מהמים.

אז נכון, לא דיברנו היום על צמצם או מהירות תריס, גם לא על פרטי טכניים אחרים של צילום, אבל... כרגע דיברנו על הדבר הראשון אותו צריך להבין לגבי צילום בים סוער: זוהי עבודה פיזית לא קלה ולא פשוטה בכלל.

רגע לפני שאתם זורקים את עצמכם עם מצלמה אל תוך הגלים- תתאמנו ותתאמנו חזק.
בקרוב מאוד, כתבת ההמשך בנושא צילום גלישה מתוך המים.